החלטה בתיק ת"א 5146-08

החלטה זו ניתנת בהמשך להחלטות מיום 22.12.10 ומיום 21.2.11 בעניין הטלת קנס יומי מצטבר על הנתבע על מנת לכוף אותו למלא אחר הוראותיו של פסק דין אשר ניתן כנגדו. למונחים ולקיצורים בהחלטה זו תהא נודעת אותה משמעות שניתנה להן בהחלטות האמורות.

ביום 2.3.11 הגיש הנתבע תצהיר נוסף (אשר יכונה להלן כפי שכינוהו הצדדים: " התצהיר המשלים"), בו ניתן פירוט נוסף ואליו צורפו מסמכים נוספים, אשר לא ניתנו או צורפו קודם לכן. אינני מוצא מקום להידרש בגדרי החלטה זו לטענות הנתבע לפיהן עוד קודם להגשת התצהיר המשלים מילא אחר הוראות פסק הדין. מדובר בהתנצחות של הנתבע עם החלטות קודמות. אתייחס אך לשאלה האם עתה, לאחר הגשת התצהיר המשלים, ניתן לומר כי הנתבע מילא אחר הוראות פסק הדין, וכן לנפקות התשובה לשאלה זו בכל הנוגע להמשך חיובו בקנס כאמור.

באשר לסעיף 1(ג) לפסק הדין -

אין בידי לקבל את טענת הנתבע (העולה מבין שורותיו של סעיף 3.1 לתצהיר המשלים) לפיה כביכול די בהפניה אל הסכומים אשר נכנסו לחשבון הנאמנות על מנת למלא אחר הוראות סעיף 1(ג) לפסק הדין. על פי סעיף זה לפסק הדין, על הנתבע להציג אישורים בדבר הסכומים שהתקבלו אצלו עבור התובעת בנאמנות מהעזבון, בין אם אלו אכן הופקדו בחשבון הנאמנות ובין אם אמורים היו להיות מופקדים בחשבון הנאמנות.

ואכן, למרות שנראה כי הנתבע טוען שאין צורך בהצגת אישורים בדבר סכומי הכספים שהוחזקו בחשבונות הבנק של המנוח, הנתבע צירף לתצהיר המשלים מסמך הנחזה כאישור של בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: " בנק המזרחי") מיום 10.5.05, ממנו עולים לכאורה הסכומים שהוחזקו בחשבונות המנוח בבנק זה (המסתכמים לסך כולל של כ- 800,000 ש"ח). מסמך זה ממלא לכאורה באופן סביר אחר דרישות סעיף 1(ג) לפסק הדין, ככל שהדברים אמורים בכספים שהוחזקו בבנק המזרחי.

דא עקא, הנתבע לא נהג בדרך זו בכל הנוגע לסכומי הכספים שהוחזקו בחשבונות הבנק של המנוח בבנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: " בנק איגוד"). באשר לבנק איגוד הנתבע צירף אך מסמך הנחזה כאישור בדבר ביצוע הפקדה בסך 15,616 ש"ח מבנק איגוד לחשבון הנאמנות. אף שהמידע אשר מספק הנתבע הינו חלקי, די בו כדי לקבוע כי סכום זה אינו משקף את מלוא הכספים שהיו בבנק איגוד. 

ראשית, סכימת ההפקדות שבוצעו לחשבון הנאמנות אינה תואמת את הסכום המצטבר שאמור היה לעבור על פי האישורים משני הבנקים. בנוסף, מנספח "ג1" לתצהיר המשלים, שהוא מכתב של הנתבע מיום 25.5.05, עולה כי הנתבע התייחס שם לפקדונות שקליים ולפיקדונות במט"ח, שאמורים היו להיות מועברים בנפרד. אך הנתבע לא צירף אישורים בדבר מספר העברות.

יש ממש בטענת ב"כ התובעת לפיה גם מדברי הנתבע עצמו בתצהיר המשלים ניתן ללמוד כי האישורים שהומצאו אינם מתייחסים לכל כספי העזבון. הסכומים המפורטים במכתב בנק המזרחי ובאישור ההפקדה של בנק איגוד מסתכמים לסך של 813,800 ש"ח. לעומת זאת, בסעיף 4.1.1 לתצהיר המשלים הצהיר הנתבע כי סך ערך הכספים בבנקים של הרכוש המשותף היה כ- 968,500 ש"ח ומחציתו הושג עבור התובעת. הווה אומר, כי נותר סכום של לכל הפחות 154,700 ש"ח אשר לגביו אין אסמכתאות.

נמצא; למצער בכל הנוגע לכספים שמקורם בבנק איגוד, יש ממש בטענות התובעת כי אין במסמך שצורף משום אישור מספק שיש בו כדי למלא אחר הוראת סעיף 1(ג) לפסק הדין.

מן הראוי להזכיר כי במהלך הדיון בבקשת הנתבע לביטול פסק הדין שניתן כנגדו, כאשר קיבל הנתבע את הצעת בית המשפט בדבר ביטול חלקו הכספי של פסק הדין והמצאת כל המסמכים על פי פסק הדין, טען הנתבע (באמצעות בא כוחו דאז) כי "לא כל המסמכים מצויים בידנו, חלקם מצויים בידי צדדים שלישיים דוגמת בנקים ונעשה מאמץ משותף לקבל את כל המסמכים הנדרשים, במידת הצורך נפנה בבקשה להוצאת צווים מתאימים" (עמ' 9 לפרוטוקול הדיון מיום 26.4.10, ש' 18-20). גם בהחלטה בה בוטל חלקו הכספי של פסק הדין זכה נושא זה להתייחסות, לרבות קציבת פרק זמן לשם עריכת חקירה ודרישה ע"י התובע וכן הנחיה בדבר פניה למתן צו שיפוטי, בצירוף תשובת המחזיק במסמכים, ככל שפניה אל המחזיק במסמכים בצירוף ההחלטה האמורה עצמה - תיענה בשלילה (שורות 11-14 בסעיף 2 להחלטת כב' הרשם נ' זיתוני מיום 26.4.10). אף שכנטען ע"י התובעת, הדעת נותנת כי המסמכים הנדרשים לפי סעיף 1(ג) לפסק הדין אמורים ממילא להיות מצויים בידי הנתבע, הרי שבין כה ובין כה התחייב הנתבע לפעול להשגתם. הנתבע לא פירט בתצהירו פעולה כלשהי שבוצעה על ידו להשגת אישורים כנדרש בסעיף 1(ג) לפסק הדין, ככל שאישורים כאלה אינם מצויים בידו.

סיכומו של עניין זה - הנתבע עדיין לא מילא אחר הוראות סעיף 1(ג) לפסק הדין.

באשר לסעיף 1(ד) לפסק הדין -

בסעיף זה נדרש הנתבע להמציא אישורים בדבר כספים שנמשכו מחשבון הנאמנות.

הנתבע התייחס בתצהיר המשלים לרוב המשיכות מהחשבון, אם כי לגבי חלק מהמשיכות אליהן התייחס (משיכות מן התאריכים 13.12.05, 14.12.05, 7.3.06, 20.6.06, 29.6.06, 19.10.06) לא צורפה כל אסמכתא, אלא הנתבע הסתפק בהצהרה כי הסכומים הועברו לחשבונו, כאשר לגבי חלק מן ההעברות הללו צויין כי בוצעו " בגין הוצאות שונות בתיקי המשיבה [התובעת]", ולגבי חלקן האחר צויין כי בוצעו " בגין הוצאות / שכ"ט בתיקי המשיבה [התובעת]".

התובעת טענה בתגובתה כי אין בתצהיר המשלים התייחסות כלשהי לשתי משיכות נוספות מחשבון הנאמנות, מיום 19.10.05 ומיום 10.11.05, שסכומן המצטבר 17,254 ש"ח.

הנתבע ציין בתשובתו לתגובה כי סכומים אלה " הועברו בגין הוצאות שונות של המשיבה".

אף שהנתבע לא מילא אחר הוראת סעיף 1(ד) לפסק הדין כלשונה ולא צירף אישורים ביחס לכל המשיכות; ובכפוף לכך שעל הנתבע להוסיף ולהבהיר לאן הועברו שני סכומים אחרונים אלה (הדעת נותנת כי מדובר בהעברה לחשבונו של הנתבע כפי שצויין לגבי ההעברות האחרות, אך יש לציין זאת, ואם אין אלו פני הדברים יש להבהיר לאיזה חשבון בוצעו ההעברות); ובכפוף לזכותה של התובעת לטעון כל טענה לגבי אי-צירוף אסמכתאות / אישורים כנדרש בפסק הדין לגבי חלק מן המשיכות, כמו גם בכפוף לזכות התובעת לטעון כל טענה לגבי האסמכתאות שצורפו (לאור טענות התובעת בדבר סיבות בריאותיות כאמור בסעיפים 2ג.+2ד. לתגובת בא כוחה) - בכפוף לכל זאת, ניתן להסתפק לעת עתה בפירוט שכלל הנתבע בתצהיר המשלים, בהקשר של סעיף 1(ד) לפסק הדין.

באשר לסעיף 1(ה) לפסק הדין -

צודק ב"כ התובעת בטענתו כי גם בתצהיר המשלים נמנע הנתבע במפגיע מלהצהיר כי הסכמי שכר הטרחה שצירף לתצהירו הקודם הם כל הסכמי שכר הטרחה הצריכים לעניין. עם זאת, מן האופן בו ניסח הנתבע את תשובתו לתגובה, בסעיף 4, עולה לכאורה כי לשיטת הנתבע הסכמי שכר הטרחה אותם צירף קודם לכן הינם כל הסכמי שכר הטרחה. אף שאין מדובר במילוי אחר ההחלטות הקודמות כלשונן, בנסיבות העניין ניתן לראות בניסוח זה של הנתבע בתשובה לתגובה משום הצהרה המחייבת את הנתבע ולהסתפק בכך.